שלושה שלבים בדרך ל- להיות צלם טוב יותר / steps to become a better photographer
הקדמה
מאמר זה מתאים ל - 10% מכלל אוכלוסיית חובבי הצילום. רב חובבי הצילום משתמשים במצלמה ובתחביב כאמצעי להשגת מטרה אחרת. לדוגמה: המצלמה מובילה אותי למצא מקומות, אנשים,חברים שאחרת לא הייתי מגיע אליהם. כך שנושא הצילום הוא בעצם כלי המסייע בידי להשתלב בחברה או חבורה של אנשים בעלי עיניין משותף.
מאמר זה מתאים לחובבי צילום וצלמים שהעיניין העיקרי שלהם הוא במדיה הצילומית עצמה ושואפים להתפתח מבחינה אישית ומקצועית.
שלב 1: נושא
השלב הראשון בהתפתחות הוא מציאת נושא. ראשית חוכמה התמקדות בנושא צילומי בו אני מוצא עיניין מיוחד. הנושא יכול להיות כל נושא, גם כזה שמעניין אותי בלי קשר לצילום. למשל אני אוהב מחול ותנועה. אם אבחר בנושא זה כנושא צילומי סביר להניח שהמשיכה שלי והעיניין שלי יהיו גדולים יותר. למשל אני חובב טבע. המשיכה שלי לצלם נושאים הקשורים לטבע כגון: נופים, בעלי חיים, מאקרו וכדומה תהיה גדולה יותר ולו בגלל המשיכה שלי לנושא.
בחירת נושא היא החלטה משמעותית מפני שהיא גוררת אחריה את בחירת הציוד אותו אצטרך לרכוש. חשוב לזכור ציוד מכוון נושא ולא נושא מכוון ציוד.
שלב 2: התמחות
לאחר שבחרתי את הנושא אותו אני מצלם ורכשתי ציוד בסיסי שמשרת את הנושא. עכשיו מגיע שלב ארוך ומשמעותי של התמחות בנושא. שלב ההתמחות הוא שלב בו אני לומד להכיר אספקטים של הנושא בצורה עמוקה. צורת היכרות שאדם אחר לא מגיע אליה. בשלב ההתמחות אני לומד לפתח את הכישורים הנדרשים ממני כצלם בכדי להצטיין בנושא אותו אני מצלם.
למשל אם אני צלם פורטרט שרוצה לעבוד בתאורת סטודיו. יש מכלול כישורים שאני צריל לרכוש בכדי להתמחות בתחום שלי. יש את הכישורים הקשורים בטכניקת עבודה שהם ידע בתאורה ועבודת סטודיו שמתאימה לצילומי אנשים. ידע בהפעלת ציוד הצילום שלי בצורה מושלמת עד כדי כך שאינו מהווה שום עכבה ושום סיבוך טכני עבורי בזמן העבודה. יש גם את מכלול הכישורים האישיים שאני צריך לפתח בכדי חהיות צלם טוב בג'אנר הזה. כגון היכולת "לשבור את הקרח" ויכולת תקשורת מהירה וזורמת עם כל מיני טיפוסים, יכולת להתאים מראה לדמות, יכולת שיכנוע, יכולת ליצור אינטאקציה ולהוציא רגש אמיתי מאנשים ועוד ...... ויש גם את השיקולים האומנותיים קומפוזיה , אור , זמן.
אם אני צלם מאקרו. אני צריך ללמוד לתפעל ציוד המאפשר להגיע להגדלות חריגות, אני צריך לדעת לחשב תיקוני חשיפה בצורה מדויקת, אני צריך שיהיה לי ציוד מאקרו מיוחד ואיכותי. זה בצד הטכני. מצד הכישורים הפנימיים, עליי ללמוד איזה חרק נמצא על איזה פרח ומתי, עלי ללמוד באלו עונות שנה עלי לצאת לצלם בכדי לתפוס את מה שאני מצלם. עלי לדעת באלו שעות פעילים מי מבהם ועוד מגוון גדול של שאלות המצריכות לעיתים הסתכלות ארוכה וסבלנית ביצורי הטבע המשתתפים בהצגה שמול עדשת המצלמה שלי. אני צריך לפתח יכולת הקשבה לטבע שהיא הרבה מעל היכולת האנושית המצויה .
שלב ההתמחות יכול להיות מהיר עבור מי שניחן בכישרון טבעי לתחום שבו הוא עוסק ויכול להיות איטי למי שנצרך ללמד את עצמו כישורים שאינם טבעיים עבורו. בכל מקרה זה שלב שלוקח שנים. בסיום השלב הזה אני צריך להבין מה המהות האמיתית של הנושא שלי. אני חייב לדעת היטב מה הכי חשוב בכדי ליצור את הפריים המושלם הבא. המהות של הנושא שלי תמיד כרוכה בהתפתחות פנימית ולא בקניית ציוד.
שלב 3 : יצירתיות ותושייה
אחרי שלב ההתמחות הארוך והחשוב אני חייב לפתח יכולת לעשות מאמץ מיוחד שהוא מעבר למובן מאליו בנושא שבו אני מומחה. התושייה תביא אותי למקומות שאחרים לא ימצאו והיצירתיות תאפשר לי ליצור תוצאות מיוחדות שרק מי שעושה את המאמץ הנוסף והבלתי מובן מאליו יוכל להגיע אליהן. לקום מוקדם בבוקר ולתפוס את האור המדויק והנכון ביותר לנוף. לבנות סט תפאורה שעוטף את האובייקט שלי בסביבה שיוצרת אווירה חזקה. לתפור בגד ספציפי שמדגיש תנועה וכו" .